Bava Metzia 150

Kapitel 150

א כל ימי גריד אחד כל ימי רביעה אחת לא יאמר לו חרוש עמי בגריד ואני אחרוש עמך ברביעה

1 ALLE TAGE DER TROCKENEN JAHRESZEITSIND EINS, UND ALLE TAGE DER FEUCHTEN JAHRESZEIT SIND EINS. MAN DARF ABER NICHT ZU EINEM SAGEN: PFLÜGE MIT MIR IN DER TROCKENEN JAHRESZEIT, ICH WILL DAFÜR MIT DIR IN DER FEUCHTEN JAHRESZEIT PFLÜGEN.

ב רבן גמליאל אומר יש רבית מוקדמת ויש רבית מאוחרת כיצד נתן עיניו ללוות הימנו והוא משלח לו ואומר בשביל שתלוני זו היא רבית מוקדמת לוה הימנו והחזיר לו את מעותיו והוא משלח לו ואומר בשביל מעותיך שהיו בטילות אצלי זו היא רבית מאוחרת

2 R. GAMLIÉL SAGT: ES GIBT AUCH EINEN VORHERIGEN WUCHER UND EINEN NACHTRÄGLICHEN WUCHER. ZUM BEISPIEL: WENN ER DIE ABSICHT HAT, VON IHM [GELD] ZU LEIHEN, UND IHM ETWAS ÜBERSENDET MIT DER BEMERKUNG: DAMIT DU MIR LEIHEST, SO IST DIES VORHERIGER WUCHER; WENN ER VON IHM GELD GELIEHEN UND ES IHM ZURÜCKGEGEBEN HAT, UND IHM NACHHER ETWAS ÜBERSENDET MIT DER BEMERKUNG: FÜR DEIN GELD, DAS DU BEI MIR OHNE NUTZEN HATTEST, SO IST DIES NACHTRÄGLICHER WUCHER.

ג ר"ש אומר יש רבית דברים לא יאמר לו דע כי בא איש פלוני ממקום פלוני

3 R. ŠIMO͑N SAGTE: ES GIBT AUCH WUCHER IN WORTEN; ER DARF NÄMLICH NICHT ZU IHM SAGEN: WISSE, DASS JENER MANN AUS JENEM ORTE ANGEKOMMENIST.

ד ואלו עוברין בלא תעשה המלוה והלוה והערב והעדים וחכמים אומרים אף הסופר עוברים משום (ויקרא כה, לז) לא תתן ומשום (ויקרא כה, לו) אל תקח מאתו ומשום (שמות כב, כד) לא תהיה לו כנושה ומשום (שמות כב, כד) ולא תשימון עליו נשך ומשום (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'

4 FOLGENDE ÜBERTRETEN DAS VERBOT: DER GLÄUBIGER, DER SCHULDNER, DER BÜRGE UND DIE ZEUGEN; DIE WEISEN SAGEN: AUCH DER SCHREIBER. SIE ÜBERTRETEN FOLGENDE VERBOTE:du sollst nicht geben;du sollst von ihm nicht nehmen;du sollst ihn nicht mahnen; du sollst ihm keinen Wucher auferlegen; UND:vor einen Blinden sollst du kein Hindernis legen; fürchte dich vor deinem Gott, ich bin der Herr.

ה <big>גמ׳</big> תניא ר"ש בן יוחי אומר מנין לנושה בחבירו מנה ואינו רגיל להקדים לו שלום שאסור להקדים לו שלום ת"ל (דברים כג, כ) נשך כל דבר אשר ישך אפילו דיבור אסור

5 GEMARA. Es wird gelehrt: R. Šimo͑n b. Joḥaj sagte: Woher, daß, wenn jemand von seinem Nächsten eine Mine zu fordern hat, dieser ihm, wenn er ihm sonst nicht mit dem Gruße zuvorzukommen pflegte, nicht mit dem Gruße zuvorkommen darf? Es heißt:Wucher jeder Art, was als Wucher gegeben wird, selbst ein Wortist verboten.

ו ואלו עוברין אמר אביי מלוה עובר בכולן לוה עובר משום (דברים כג, כ) לא תשיך לאחיך (דברים כג, כא) ולאחיך לא תשיך ולפני עור לא תתן מכשול ערב והעדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך

6 FOLGENDE ÜBERTRETEN. Abajje sagte: Der Gläubiger übertritt sie alle, der Schuldner übertritt folgende:du sollst nicht deinen Bruder Wucher nehmenlassendeinen Bruder sollst du nicht Wucher nehmen lassen, und: vor einen Blinden sollst du kein Hindernis legen; der Bürge und die Zeugen übertreten nur das Verbot: ihr sollt ihm keinen Wucher auferlegen.

ז תניא ר"ש אומר מלוי רבית יותר ממה שמרויחים מפסידים ולא עוד אלא שמשימים משה רבינו חכם ותורתו אמת ואומרין אילו היה יודע משה רבינו שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו

7 Es wird gelehrt: R. Šimo͑n sagte: Die Wucherer verlieren mehr als sie gewinnen. Und noch mehr: sie stellen unseren Meister Moše als Weisenund seine Tora als Wahrheithin, indem sie sagen: hätte unser Meister Moše gewußt, daß ein Gewinn dabei ist, würde er es nicht geschrieben haben.

ח כי אתא רב דימי אמר מנין לנושה בחבירו מנה ויודע שאין לו שאסור לעבור לפניו ת"ל לא תהיה לו כנושה

8 Als R. Dimi kam, sagte er: Woher, daß, wenn jemand von seinem Nächsten eine Mine zu fordern hat und weiß, daß er sie nicht hat, er an ihm nicht vorübergehen dürfe? Es heißt: du sollst ihn nicht mahnen.

ט ר' אמי ורבי אסי דאמרי תרוייהו כאילו דנו בשני דינין שנאמר (תהלים סו, יב) הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים

9 R. Ami und R. Asi erklärten beide: Es ist ebenso, als würde er ihn mit zwei Strafarten gerichtet haben, denn es heißt:du hast einen Menschen über unser Haupt dahinfahren lassen, ins Feuer und ins Wasser sind wir gekommen.

י אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול וריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמ' (תהלים לא, יט) תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק

10 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Wenn jemand Geld hat und es ohne Zeugen verleiht, so übertritt er das Verbot: vor einen Blinden sollst du kein Hindernislegen. Reš Laqiš sagte: Er bringt einen Fluch über sich, denn es heißt:mögen die lügnerischen Lippen verstummen, die wider den Frommen Unrecht reden.

יא אמרו ליה רבנן לרב אשי קא מקיים רבינא כל מה דאמור רבנן שלח ליה בהדי פניא דמעלי שבתא לישדר לי מר עשרה זוזי דאתרמי לי קטינא דארעא למזבן שלח ליה ניתי מר סהדי ונכתב כתבא שלח ליה אפילו אנא נמי שלח ליה כל שכן מר דטריד בגירסיה משתלי וגורם קללה לעצמי

11 Die Jünger erzählten R. Aši, Rabina halte alles, was die Rabbanan gesagt haben. Darauf ließ er ihm am Vorabend des Šabbaths sagen: Mag der Meister mir zehn Zuz übersenden, denn mir bietet sich ein Stück Ackerland zum Ankauf. Dieser ließ ihm erwidern: Mag der Meister Zeugen senden und einen Schuldschein schreiben. Jener entgegnete: Auch ich!? Dieser erwiderte: Der Meister erst recht, denn er ist in sein Studium vertieft und könnte es vergessen; ich würde dann einen Fluch über mich bringen.

יב תנו רבנן שלשה צועקין ואינן נענין ואלו הן מי שיש לו מעות ומלוה אותן שלא בעדים והקונה אדון לעצמו ומי שאשתו מושלת עליו

12 Die Rabbanan lehrten: Drei schreien und werden nicht erhört, und zwar: wer Geld hat und es ohne Zeugen verleiht, wer einen Herrn über sich kauft, und über den seine Frau herrscht. –

יג קונה אדון לעצמו מאי היא איכא דאמרי תולה נכסיו בנכרי איכא דאמרי הכותב נכסיו לבניו בחייו איכא דאמרי דביש ליה בהא מתא ולא אזיל למתא אחריתא

13 Was heißt: wer einen Herrn über sich kauft? – Manche erklären: wer sein Geld mit dem Namen eines Nichtjudendeckt, manche erklären: wer bei Lebzeiten sein Vermögen seinen Kindern verschreibt, und manche erklären: dem es in dieser Stadt schlecht geht und nicht nach einer anderen Stadt geht.

יד <big>הדרן עלך איזהו נשך</big>

טו מתני׳ <big>השוכר</big> את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת ופועלין להעלות פשתנו מן המשרה וכל דבר שאבד וחזרו בהן מקום שאין שם אדם שוכר עליהן או מטען

15 WENN JEMAND HANDWERKER GEMIETET UND EINER DEN ANDEREN GETÄUSCHT HAT, SO KÖNNEN SIE GEGEN EINANDER NUR GROLL HEGEN. WENN JEMAND EINEN ESELTREIBER ODER EINEN WAGENFÜHRER GEMIETET HAT, UM BALDACHINTRÄGER ODER FLÖTEN FÜR EINE BRAUT ODER FÜR EINEN TOTEN ZU BRINGEN, ODER LÖHNER, DEN FLACHS AUS DER BEIZE ZU HOLEN, ODER FÜR IRGEND EINEN ANDEREN ZWECK, WOBEI EIN VERLUST [IM VERZUGE] VORLIEGT, UND SIE ZURÜCKTRETEN, SO KANN ER, WENN IN DER ORTSCHAFT KEINE ANDEREN LEUTE ZU HABEN SIND, AUF IHRE [KOSTEN] MIETEN ODER SIE TAUSCHEN.

טז השוכר את האומנין וחזרו בהן ידם על התחתונה

16 WENN JEMAND HANDWERKER GEMIETET HAT UND SIE ZURÜCKGETRETEN SIND, SO HABEN SIE DIE UNTERHAND;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel